קבלת אזרחות ישראלית
חשוב! כל המידע שלהלן הינו חומר בעל אופי אינפורמטיבי וממליץ בלבד. בעת טיפול בעניינים ספציפיים הנוגעים למעמדו של אזרח זר בישראל, אנו ממליצים בכל לשון של המלצה לפנות למומחה אשר בקיא בכל רזי החוק הישראלי ולקבל ייעוץ משפטי מעורך דין בישראל.
תיאור מעמדו המשפטי של אזרח זר לאור נישואיו לאזרח ישראלי
למרות כל הייחודיות והניואנסים בענייני נישואין ישראל, בהיותה מדינה דמוקרטית, מכירה ושומרת על זכותו של כל אזרח להקים משפחה. כיוון שבמרבית המקרים, פרט למיעוט מקרים יוצאי דופן, בריתות הנישואין הנערכות בישראל הן נישואין דתיים הנרשמים ברבנות, נישואין בין ישראלי לבין אזרח זר נערכים על פי רוב מחוץ לישראל. זוגות כאלה עורכי את נישואיהן על פי רוב בקפריסין, צ'כיה ובולגריה.
אף על פי כן, אפילו לאחר שנישאו באופן רשמי בן הזוג אשר אינו אזרח ישראלי ייאלץ לעבור מסלול מורכב וממושך על מנת לקבל אזרחות ישראלית. תהליך זה מוסדר בנוהל קפדני ואינו חף מקשיים מסוימים אשר לעתים קרובות מהווים הפתעות בלתי נעימות עבור הזוג הטרי.
התשתית המשפטית עליה יש להסתמך כאשר עוברים את תהליך קבלת מעמד עבור בן זוג שהוא אזרח זר היא נוהל משרד הפנים הקובע את העקרונות והכללים לרכישת אזרחות ישראלית. עבור כל קטגוריה ספציפית של מקרים נקבעו שלבים ומועדים לקבלת מעמד / אזרחות בישראל.
האפשרות הראשונה. בני הזוג נישאו ונמצאים בישראל
משך תהליך רכישת אזרחות ישראלית – ארבע שנים וחצי.תחילה לבן הזוג הזר ניתנת או מוארכת אשרה מסוג ב'-1. על מנת לקבל מסמך זה על המועמד לעבור בהצלחה ראיון במשרד הפנים. גם בן הזוג הישראלי עובר ראיון במשרד הפנים של ישראל – אך כל אחד מבני הזוג מרואיין בנפרד. במהלך הראיון הפקידים מבקשים להשתכנע כי הנישואין אינם פיקטיביים. בכפוף לתוצאה חיובית בראיון המועמד הזר לאשרה מקבל את המסמכים הנדרשים המאפשרים לו לשהות בארץ במשך פרק זמן שנקבע ולעבוד באופן חוקי. האזרחי הזר ובן זוגו (הישראלי) המגיש בקשה כאמור רשאי להיות מלווה בעורך דין שהוא חבר בלשכת עורכי הדין בישראל. אם הבקשה לאשרה נדחתה המעומד רשאי לערער על החלטה כאמור.יש לזכור כי שני בני הזוג, וגם ילדים מעל גיל 14, עוברים ללא יוצא דופן בדיקה על ידי שירותי הביטחון.
השלב הבא של הליך ההתאזרחות הוא תהליך שמטרתו היא שבן הזוג הזר יקבל מעמד של תושב ארעי. מעמד זה מקנה לאזרח הזר רשות לשהות בישראל במשך שנה. למעשה, שלב זה מזכיר את השלב הראשון ומהווה את המשכו הטבעי. אם תחילה בני הזוג התבקשו להוכיח את כנותם של הנישואין שנערכו, כעת הם יתבקשו לספק ראיות לאיתנותם של יחסיהם. דהיינו עליכם להוכיח את עובדת מגוריהם המשותפים וניהול משק בית משותף. תהליך זה כולל גם ראיון מול פקיד שירות האשרות שמטרתו לבחון את כנותם של הנישואין וגם לוודא כי מתקיימות העובדות הבאות:
-
כנות הנישואין. תיבחן כנות יחסי הנישואין על מנת לשלול אפשרות עריכת ברית נישואין פיקטיבית על מנת לאפשר לאזרח הזר לרכוש אזרחות ישראלית
-
מגורים משותפים בפועל של בני הזוג, וכן ניהול משק בית משותף
-
העדר איום על החברה והמדינה מצד המועמד לקבלת האשרה
בדיקה כאמור תיערך בכל אחד משלבי ההתאזרחות.על פי תוצאות השלב השני של ההתאזרחות, בכפוף להצלחה בבדיקות ובראיון, בן הזוג הזר יקבל אשרה מסוג א'-5. לאחר הענקתה של אשרה זו בן הזוג הזר יידרש להאריכה כל שנה במשך 4 שנים. בתום ארבע השנים יהיה ניתן להגיש בקשה למתן מעמד אזרח או תושב ארעי.
אולם, אם פקיד שירות האשרות יחשוד באי דיוק במסמכים או בפרטים הנמסרים על ידי בני הזוג, הוא רשאי לשלול את האשרה בכל שלב.
מה לעשות במקרה כזה? בראש ובראשונה – אין לאפשר שהאירועים יגיעו לכדי מצב זה. כדאי להעזר בעזרתו של מומחה מוסמך – עורך דין בישראל, המתמחה בטיפול מול משרד הפנים, אשר יסייע לאסוף את כל המסמכים הנדרשים, יבחן את המסמכים הקיימים ויכין את הלקוח לראיון במחלקת האשרות. שנית – תמיד אפשר לנצל את זכות הערעור על פעולות פקיד משרד הפנים בבית המשפט. במקרה של סירוב במתן אשרה אין לשכוח לדרוש את נימוקי דחיית בקשת האשרה בכתב. במקרה כזה את כל פעולותיכם תתאמו עם עורך דין.
מידע מפורט על הליך רכישת אזרחות ישראלית ניתן למצוא באתר עורכי דין בישראל
להלן רשימת המסמכים שהזוג נדרש להגיש במסגרת בקשה לאשרה עבור אחד מבני הזוג:
-
בקשה בכתב מטעם אחד מבני הזוג עם בקשה למתן אשרה או הארכת האשרה הקיימת.
-
תצלום (של שני בני הזוג)
-
תעודת הזהות של בן הזוג הישראלי
-
דרכונו של בן הזוג הזר כאשר הדרכון חייב להיות תקף לפחות לשנתיים
-
תעודת הנישואין – מתורגמת לעברית ומאושרת על ידי נוטריון
-
תעודות הלידה של בן הזוג הזר
-
במידה ובן הזוג הזר שינה את שמו הפרטי או את שם משפחתו יש להמציא את המסמכים המעידים על כך – מתורגמים לעברית ומאושרים על ידי נוטריון
-
יש גם להמציא את המסמכים המעידים על העדר עבר פלילי לבן הזוג הזר. כל המסמכים חייבים להיות מתורגמים לעברית ומאושרים על ידי נוטריון. במידה ובן הזוג הזר שינה את שם משפחתו או את שמו הפרטי יש להמציא תעודת יושר לגבי כל שם משפחתו ושמו הפרטי שהיו לו בעבר
-
בן הזוג הישראלי חייב להמציא תעודת יושר משלו
-
בן הזוג הזר ימציא אישור מצב משפחתי שהונפק במדינת מוצאו
-
בן הזוג הזר ימציא מסמכים על מצבו בריאותו
-
בני הזוג יגישו למחלקת האשרות את סיפור היכרותם ויחסיהם הנוכחיים ויצרפו אליו תכתובת (טלפונית, אלקטרונית), תדפיסי שיחות טלפון, מסרונים, תצלומים, וכן מסמכים המעידים לע שכירת דירה או בעלות על נכס מגורים ומגורים משותפים של בני הזוג בבית כאמור, וכן כל מסמך וחומר אחר אשר יסייעו להוכיח את כנות הקשר בין בני הזוג
-
מכתבים מחברים, שכנים, קרובי משפחה ואנשים אחרים הממוענים למחלקת האשרות והמאשרים את רצינות יחסי בני הזוג
-
אישורים שהונפקו במקום עבודתו של בן הזוג הישראלי וכן פרטים על שכרו
הצהרה מטעם שני בני הזוג בה שניהם מתחייבים לנכונותם ואמיתיותם של כל החומרים, המסמכים והעובדות שהוצגו על ידם
בנסיבות הן לבן הזוג המבקש יש ילדים קטינים יידרש להמציא גם מסמכים נוספים ובפרט:
-
יש להמציא הסכמה בכתב של ההורה השני. ההסכמה חייבת להיות מתורגמת לעברית ומאושרת על ידי נוטריון. יש לציין כי יידרש להמציא את המסמך הזה בכל פעם כאשר מעמדו של הילד וההורה בישראל ישתנה
-
תעודת הלידה של הילד – מתורגמת לעברית ומאושרת על ידי נוטריון
-
אם מדובר בקטין שמלאו לו 15 שנה יידרש מסמך המעיד על כך שהקטין התגורר בשנתיים האחרונות עם ההורה המבקש לקבל מעמד בישראל
כל עוד לבן הזוג הזר לא יוענק מעמד כלשהו בישראל, בן הזוג הישראלי שנישא לו יציין את מצבו המשפחתי כ"בבירור". תקופת המצב הבלתי מוגדר זה מוגבל בחצי שנה וישונה ל"נשוי" או "נשואה".
האפשרות השניה. בני הזוג נישאו אך שוהים בחוץ לארץ ויש בכוונתם להגיע לישראל ולהתגורר כאן
במקרה זה יהיה עליהם להמציא:
-
אישור לכניסה לישראל עבור בן הזוג הזר אשר יש לקבל בהיותם במדינה הזרה. לשם כך יש להפנות לנציגות ישראל בחוץ לארץ בקשה למתן אישור כניסה
-
כמו כן, ייתכן ויידרש פקדון בצורת הפקדת סכום כסף מסוים בחשבונו של משרד הפנים. סכום זה, במידת הצורך, ישמש כערובה ליציאתו של בן הזוג הזר מישראל בזמן
תקופת ההמתנה לתשובה לבקשה לאישור כניסה בדרך כלל עומדת על חודש קלנדרי אחד. אולם אם יתעורר צורך בבדיקה נוספת מצד שירותי הביטחון, הדבר ייקח זמן רב יותר. בתום כל הבדיקות המבקש יקבל אשרת כניסה בתוך 30 ימים
האפשרות השלישית. בן הזוג הישראלי נמצא בישראל ובן הזוג השני – בחוץ לארץ
-
במקרה כזה על בן הזוג הישראלי לפנות למשרד הפנים בבקשה בה הוא יבקש לתת לבן זוגו השוהה מחוץ לישראל אישור כניסה
-
במקרה זה צריך להיות מוכן לכך שפקיד משרד הפנים ידרוש להפקיד פקדון. בדרך כל, דרישה מסוג זה מועלית על ידי הפקידים אם יש להם חשדות כלשהם בנגוע לכנות הנישואין. אם בן הזוג הזר מתכוון להיכנס לארץ עם קטין, סכום הפיקדון יוגדל
האפשרות הרביעית. שני בני הזוג שוהים בישראל אך שהותו של בן הזוג הזר בישראל אינה חוקית
מקרה זה אינו פשוט מבחינה משפטית ופתרונו מחייב פניה לסיוע על ידי עורך דין בישראל. מטרתם העיקרית של בני הזוג בנסיבות אלו היא להוכיח כי נישואיהם אינם פיקטיביים. במידה והדבר לא יעלה יפה האזרח הזר ייאלץ לצאת מישראל ולנסות לקבל אישור בנציגות ישראל במדינת ישיבתו הקבועה
האפשרות החמישית. כאשר הזוג יצא מישראל לצורך נישואין
-
במידה ושהותו של בן הזוג הזר בישראל הייתה חוקית יש להפנות מבעוד מועד למשרד הפנים בקשה לאישור כניסה לישראל לאחר עריכת הנישואין
-
כמו כן, ישנה אפשרות שבן הזוג הישראלי ישוב לישראל לבדו על מנת להסדיר אישור כניסה לישראל לבן הזוג השני
-
בני הזוג רשאים לפנות לנציגות ישראל בחו"ל לקבלת אישור כניסה לבן הזוג הזר
רכישת אזרחות ישראלית
בתוך ההליך המדורג בן הזוג הזר רשאי להגיש בקשה לרכישת אזרחות ישראלית. הבקשה תוגש יחד עם בן הזוג הישראלי. עם זאת, תקופת שהותו הרציפה של המבקש בישראל חייבת להיות שנתיים מתוך ארבע השנים האחרונות.
אם בתקופת ההליך המדורג ילדו של בן הזוג הזר הגיע לגיל בגרות, הוא לא יקבל אזרחות אוטומטית יחד עם הורהו. יהיה עליו להגיש בקשה עצמאית לרכישת אזרחות ישראלית.
בנסיבות בהן לפקיד משרד הפנים התעוררות ספקות כלשהם לגבי כנות הנישואין או בכך שישראל היא מקום ישיבת הקבע של בן הזוג הזר, הוא מוסמך להאריך את אשרת א'-5 לשנה נוספת. במקרה כזה הגשה חוזרת של הקשה לאזרחות תתאפשר גם רק כעבור שנה לפחות.
במידה ולא יתגלו מכשולים כלשהם לרכישת אזרחות בן הזוג הזר יזומן למשרד הפנים להענקת אזרחות ישראלית ומתן שבועה.