top of page

 

                                                                                               ידועים בציבור בישראל

 

חשוב! כל המידע שלהלן הינו חומר בעל אופי אינפורמטיבי וממליץ בלבד. בעת טיפול בעניינים ספציפיים הנוגעים לסוגיה זו, אנו ממליצים בכל לשון של המלצה לפנות למומחה אשר בקיא בכל רזי החוק הישראלי ולקבל ייעוץ משפטי מעורך דין בישראל.

 

רבים מאזרחי ישראל ותושביה מעדיפים שלא להינשא באופן רשמי אלא לחיות כידועים בציבור תוך שהם מקיימים מערכת יחסים המכונה "משפחה ידועה בציבור".

לתופעה זו מספר סיבות וביניהן אי רצון להינשא בנישואין דתיים (המהווים את האפשרות היחידה של זוגות המשתייכים לאותה דת למסד את יחסיהם בישראל); קשיים בעריכת נישואין עבור זוגות מעורבים כאשר בני הזוג אינם משתייכים לאותה דת ונוצר צורך לצאת לחוץ לארץ לצורך עריכת נישואין ובהמשך אשרור הנישואין במשרד הפנים בישראל.

אחת הסיבות החשובות היא כי החוק הישראלי במרבית המקרים מכיר בכך שדינם של יחסי הידועים בציבור הוא כדין נישואין רשמיים. בפרט, בענייני ירושה לבן הזוג בפועל אותן זכות כמו לבן זוג "חוקי". אותו כלל חל גם בטיפול בענייני פרנסת בן זוג על ידי בן הזוג השני, חלוקת הרכוש שנצבר במשותף וכד'. מאחר והמחוקק אינו מקים מכשולים קשים כלשהם בדרכם של בני זוג ידועים בציבור נוצרת אפשרות לחיות כמשפחה מבלי לרשום נישואין באופן רשמי.

 

היסוד הראשון מדבר על קיום חיים אינטימיים כבעל ואישה המושתתים על יחסי אהבה, חיבה, נאמנות ואמון.

היסוד השני מדבר לא רק על ניהול משק בית משותף לצורך סיפוק הצרכים האישיים במובן של נוחות, כדאיות כלכלית או צורת ניהול ענינים משתלמת. כל אלה אמורים להיות פועל יוצא דווקא מחיי משפחה המשותפים, מן ההתנהלות הנהוגה בין האיש לאישה, אשר קשרו את גורלם יחדיו.

 

הסכם חיים משותפים

ידועים בציבור, כמו גם בני זוג שנישאו בנישואין רשמיים, רשאים לכרות ביניהם הסכם נישואין ולהסדיר בו את יחסי הממון לאחר הפסקת הנישואין. הסכם כאמור יכול להחתם הן לפני תחילת יחסי הידועים בציבור והן במהלכם. חתימתו של הסכם זה מונע תביעות משפטיות בענין חלוקת רכוש אשר עלולות להיות כרוכות בהשקעת זמן יקר, כספים ואנרגיות נפשיות, וגם מהווה ראיה כבדת משקל לקיומם של יחסי ידועים בציבור.

בהסכם זה יש לכלול הוראה על שיעורי חלוקת הרכוש תוך התחשבות בהשקעתו בפועל של כל אחד מבני הזוג ביצירתו של הרכוש. אם, למשל, לאישה במהלך החיים המשותפים היו הכנסות גבוהות פי כמה וכמה מאשר הכנסותיו של האיש ובתוך כך עליה רבץ גם נטל ניהול משק הבית, הרכוש יכול להיות מחולקת בין בני הזוג בשיעור הרלוונטי. במידה ואין הסכם הרכוש יחולק בין בני הזוג בחלקים שווים.

ניתן לכלול בהסכם כאמור את רשימת הרכוש לחלוקה תוך ציון שוויו כאשר ברשימה זו ניתן לכלול רכוש שאינו מיועד לחלוקה אילו החלוקה התבצעה על פי חוק – למשל, אם בני הזוג גרו בדירה אשר אחד מהם ירש לפני הנישואין. על פי חוק דירה כאמור אינה מיועדת לחלוקה במקרה של הפסקת נישואין. אולם, בהסכם חיים משותפים ניתן לציין כי לאחר הגירושין בן הזוג השני ישמור לעצמו את הזכות להשתמש בדירה כאמור באופן קבוע או במשך תקופה מסוימת.

אחד המרכיבים של ההסכם יכולה להיות חובת הפרנסה ההדדית של בני הזוג (מזונות) לאחר הפסקת יחסי הידועים בציבור. למשל, ניתן לציין בהסכם כי בן הזוג מתחייב לשלם לבן הזוג השני סכום מסוים כל חודש במקרה שהלה לקה במהלך החיים המשותפים במחלה קשה.

אם בני הזוג הידועים בציבור בהמשך יינשאו באופן רשמי הסכם החיים המשותפים ימשיך להיות בתוקף.

ניתן לערוך שינויים ותוספות בהסכם החיים המשותפים, אך שינויים ותוספות אלה, כמו גם ההסכם עצמו, חייבים באישור בית המשפט והם ייכנסו לתוקף רק לאחר אישור כאמור.

 

 

 

 

 

bottom of page